עובדות מעניינות על כאב

כאב הוא חוויה סובייקטיבית המתקבלת בתודעה שלנו מסיבות שונות. כואב לי כי המוח שלי החליט שלמידע שהגיע אליו יש פוטנציאל לסכן אותי.

כדי להבין את מנגנוני הכאב בגוף, כדאי להפריד בין כאב מפציעה לבין כאב כרוני אשר בא והולך.

בזמן פציעה חדשה יש לרוב כשל של רקמה, אשר מוביל למוות של תאים, תגובה דלקתית מקומית וליצירת תחושת כאב. זמן קצר לאחר הפציעה הגוף מקצין את שידורי הסכנה מהרקמה הפגועה באמצעים שונים. זה משמש כסימן אזהרה שמכריח אותנו לנוח ולאפשר ריפוי.

לאחר מספר ימים הדלקת עוברת והכאב שעדיין נרגיש מקורו בשינויים שנוצרו ברקמות או בעצבים המעבירים תחושה מהאזור (במקום הפגיעה, בחוט השדרה ובמוח).

כמות הכאב בכל שלב אינה מייצגת נאמנה את כמות הנזק לרקמה. לדוגמה כאב בינוני בעוצמתו יכול להתלוות לנזק גדול ברקמה וכאב חזק לנזק קל.

כאב כרוני עשוי לנבוע ממקורות רבים ושונים באזור הכואב, בעצבים הפריפריים, בחוט השדרה או אף במוח עצמו. 

גם כאן הקשר בין נזק רקמתי (פריצת דיסק, נזק למניסקוס, קרע ברצועה, שינויים בסחוס ועוד) לבין רמת הכאב הוא רופף ולעיתים אינו קיים כלל (אותו נזק למניסקוס יכול להתבטא בכאב עז אצל אחד ולא לכאוב כלל אצל אחר).

יש להבין כי כאשר אנו חווים נזק אמיתי או פוטנציאלי הגוף מזרים לעצבים חומרים אשר הופכים אותם לרגישים יותר. במקביל הוא מפעיל גנים אשר מייצרים משאבות יונים. המשאבות מתיישבות בחיבורי העצבים ויחד עם החומרים שהוזרמו הופכות את העצבים לרגישים אפילו פי 100!

שינוי זה יכול להישאר ולהפוך תמידי, מה שמסביר את חוסר הקשר בין הנזק לרקמה לבין כמות הכאב שהאדם חש.